דחיית הערר- מואשם בניסיון להיכנס לתחומי ישראל ללא היתר עם ת"ז מזוייפת ישאר במעצר

כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו עבירות של שימוש או הצגת מסמך מזויף, התחזות כאחר וכן ניסיון להפרת הוראה בדבר סגירת שטח, והכול בשל אירוע אחד שהתרחש במחסום מיתר, כאשר העורר ניסה להיכנס לתחומי ישראל ללא היתר כדין, תוך שהוא מציג תעודת זהות מזויפת ומתחזה באמצעותה לאזרח ישראלי. בימ"ש קמא החליט לעצור את העורר עד תום ההליכים, ומכאן הערר שבפני. לדברי הסנגור, מדובר בניסיון שלא צלח, ובנסיבות מקלות נוכח העובדה שהעורר נשוי לישראלית, ולכן ראוי להסתפק בחלופת מעצר. לעומת זאת, התביעה טוענת כי אין להתערב בהחלטתו של בימ"ש קמא.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה. למעשה, אין מחלוקת של ממש על העובדות, וגם העורר מודה כי ניסה להיכנס לישראל שלא כדין תוך שימוש בתעודת זהות מזויפת. השאלה היא האם קמה בנסיבות שלפנינו מסוכנות שמצדיקה מעצר עד תום ההליכים.

הלכה פסוקה היא מקדמת דנא, כי יציאה מהאזור שלא כדין תוך ביצוע עבירות נלוות, כמו שימוש במסמך מזויף, יש בה ככלל כדי לבסס עילה של מסוכנות, ראו למשל ע"מ איו"ש  42/01 . אמנם בענייננו מדובר בניסיון שלא צלח, אולם בבואנו לבחון את מסוכנותו של העורר יש לתת משקל גם לעברו הפלילי, אשר כולל שתי הרשעות קודמות בעבירות דומות, שהאחרונה מהן היא מפברואר 2006, ובה נגזר על העורר גם עונש מאסר על תנאי שעודו בתוקף, ולא היה בו כדי להרתיעו מלחזור לסורו. יש בכך כדי ללמד על נחישותו של העורר ועל חשד כי ישוב וייכשל במעשים דומים אם ישוחרר ממעצרו. במיוחד אמורים הדברים נוכח העובדה שהוא נשוי לישראלית, ויש לו מוטיבציה להיכנס לישראל גם בלא היתר. אינני סבור גם כי ניתן לאיין את המסוכנות בחלופת מעצר.

נוכח האמור לעיל, לא מצאתי כי טעה בימ"ש קמא בהחלטתו, ולכן הערר נדחה.

ניתנה היום, 21 במאי 2008, ט"ז באייר התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: